הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
משפחת אייזנברג אהרון

 

אהרון אייזנברג                                                                       ביילה אייזנברג

נולד ברוסיה (1864)                                                               מקום ושנת לידה לא ידוע

שנת עלייה – 1884                                                                שנת עלייה - 1884
נפטר בשנת - 1931
 
        צאצאים: בן-כרמי, אמציה, עובד, יהושע, יהודית, רחל, חנה
 

אהרן אייזנברג מראשוני רחובות, פעל לרכישת אדמת דוראן, והקמת מושבה חדשה בשם: רחובות (לפי הכתוב בספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק כ"ב: "ויקרא שמה רחובות...כי עתה הרחיב ה' לנו...".).

 

עוד על אהרון אייזנברג וחלקו בהקמת המושבה קרא כאן
 
אהרון ומשפחתו עברו לרחובות בשנת 1890, וגרו בתחילה ברחוב יעקב, שם נבנו הבתים הראשונים. לפני הגיעו לרחובות עבד כסתת. ברחובות היה מנהל עבודה מטעם "מנוחה ונחלה", ונהג להעסיק רק פועלים עבריים, רבים מהם עולים חדשים. ביתו שימש כמרכז לחברים וידידים שהיו באים להתארח ולהתייעץ בענייני המושבה.

 

אהרון היה בקי בתורה, אך גם אדם מעשי מאוד, יוזם, מנהיג ומארגן. היה פעיל בתנועת "חיבת ציון", היה חבר הוועד הראשון ברחובות, ובשנים 1901 – 1922 כיהן כראש הוועד. את רוב זמנו הקדיש אהרון לעבודות ציבוריות. היה פעיל בכל המוסדות התרבותיים, הכלכליים והציבוריים. השתתף במשלחת היישוב לפריז אל הברון רוטשילד ונסע לעתים קרובות אל הממשלה בקושטא בענייני היישוב. היה גם חבר במועצה הממשלתית שהורכבה על ידי הממשלה להנהלת הארץ. בימי נציבותו של הרברט סמואל היה חבר הוועד הזמני ליהודי ארץ ישראל, והיה גם בוועדה המייצגת להתיישבות על ידי ההנהלה הציונית. הוא היה אף מראשוני "בני ברית" וממקימי הקרן הקיימת.

 

אהרון היה מן הראשונים שהבינו כי הארץ לא תוכל להיבנות ולהתקיים על צדקה בלבד. לשם גיוס הון מחו"ל יסד חברה חקלאית גדולה על בסיס של מניות, במטרה למכור את המניות ליהודים בחו"ל ובכסף לקנות קרקעות בארץ ולהכשירן למגורים ולעיבוד חקלאי. זו היתה "אגודת נטעים", שנרשמה באופן חוקי בקושטא, ומניותיה נמכרו בהצלחה בכל ארצות הגולה. בכספים אלה נקנו חלקות במקומות שונים בארץ, ניטעו עליהן זיתים, שקדים, עצי הדר, ופועלים עבריים רבים למדו את העבודה והתפרנסו ממנה.

 

 

 

ביילה אייזנברג, רעייתו של אהרון אייזנברג, נחשבה לבשלנית ולמארחת למופת. מכיוון שבעלה היה עסוק לרוב בעבודות ציבוריות, היא ניהלה את משק הבית: חלבה את הפרות, טיפלה בלול התרנגולות, עבדה בגינת הירק והכינה תוצרת חלב. כל זאת בנוסף לטיפול בשבעת ילדיה.

היה לה מנהג למלא מדי יום ששי סלים עם מזונות מתוצרת המשק ולשלוח אותם באמצעות ילדיה אל בתי נזקקים. היתה לה אף קופת חסכונות שממנה היתה נותנת "מתן בסתר".

 

הצאצאים:

 

בן כרמי - בוגר בית ספר למסחר בירושלים. גמר אקדמיה צבאית בקושטא. שירת בתור קצין בצבא התורכי, נפל בסיביר במלחמת העולם הראשונה.

 
אמציה אייזנברג  ממנהלי פיק"א . נשא לאישה את רונה ונולדו להם שני ילדים.

 

עובד אייזנברג נולד בשנת 1896. הוא היה מן הילדים הראשונים ברחובות.

לאחר סיום לימודיו ברחובות למד בבית מדרש למורים בירושלים, ועם תום לימודיו חזר לרחובות ועסק בחקלאות ובפעילות ציבורית.

בעת מלחמת העולם הראשונה ניהל את חוות סג'רה בגליל התחתון. אחר כך עסק בנטיעת כרמים ופרדסים ביהודה.

רוב שנותיו היה איש ציבור ופעלתן. היה ממייסדי "מכבי" ברחובות, היה פעיל בחברת הנהלת "פרדס", היה יו"ר ההסתדרות החקלאית ברחובות, מייסד וחבר קופת  "מלווח חסכון" ברחובות, חבר המועצה המקומית ויו"ר וועד החינוך של המועצה.

נשא לאישה את מיכל אייזנברג, בתם של יצחק המורה ומרים כהן.

נפטר בשנת 1956

 

 

יהושע אייזנברג התמנה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, עם חילופי השלטון, למפקד גדוד ביפו וסביבותיה. אחר כך למד משפטים והיה לשופט מחוזי ולמנהל כללי של בתי משפט השלום בארץ.

נשא לאישה את אהובה ונולדו להם שני ילדים.

 

 

יהודית - אשת חינוך וסופרת התחילה עבודתה החינוכית בגן הילדים הראשון ברחובות. אחר חזרה ללמד בסמינר בירושלים בו למדה. כאשר עברה ליפו לימדה בגימנסיה "הרצליה", השתלמה באוניברסיטאות בפריז וז'נבה. כאשר חזרה לארץ לימדה ביפו בסמינר לזכר לוינסקי. וניהלה את ביה"ס לדוגמא. היא ובעלה,ד"ר חיים הררי,  היו בין מייסדי "אחוזת-בית". 

 

רחל - אשת שמואל אידלסון.

 

חנה - נשיאת "בנות ברית" בירושלים . אשת גד פרומקין- שופט בית הדין העליון.