הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
רחובות במלחמה העצמאות- מוזמנים לערב השקה לספרו של יהודה בן בסט , שיתקיים ב - 8.5.2018 !
הספר עוסק בהרחבה בהיערכות האזרחית והצבאית בתקופת המלחמה. מתוארים בו המאבק בבריטים, פעולות "ההגנה" וארגוני הפורשים, האצ"ל והלח"י, כיבוש כפרי הסביבה, וההשפעה שהייתה לכל אלה על המושבה, על הצעירים שהתגייסו ולחמו בעיקר במסגרת חטיבת גבעתי, וביחידות הפלמ"ח, ועל המבוגרים שנקראו לשמירות ולעבודות ביצורים במושבה, ביישובי הסביבה ובקו החזית
בערב ייערכו בו 2 הרצאות:
* הרצאתו של יהודה בן בסט, חוקר וכותב הספר - "ממושבת הדרים שקטה, לדרוכה ולוחמת"
* יואב רגב, מ"מארס השחור" אל יישומה ומימושה של "תוכנית ד' " – המעבר ממלחמה בלתי-סדירה אל הלחימה הסדירה, ונטילת היוזמה בידי הצד העברי במלחמת העצמאות
הערב יתקיים ביום שלישי, 8.5.2018, בשעה 19:30, בספרייה המרכזית (רח' גולדין 6),
שושנה

מלים ולחן אליקום צונזר

 

על אם הדרך שמה מתגוללת
שושנה חכלילת עיניים,
נהדפת מסער, עליה נובלת,
שוכבת פה מיומַיִם.
והיא מתחננת לכל נוסע:
"
אנא, אישים, חָנוּנִי!
שמרו צעדיכם אותי מנגֹעַ,
פן ברגליכם תרמסוני!
אנא חַנּוִּני! מעפר הרימוני,
פן אהיה למרמס רגלים;
בידיכם שָאוּני אל עדן גני,
אל גן מחמד עינַיִם".

בראותי בגן שושנה נטועה
תשתפך עלי נפשי ורוחי:
גם אנֹכי הייתי מאושרה כמוה
נתתי ריח ניחוחי,
בכרם המלך הייתי פורחת
רוח צד שאפתי,
החרסה ממעל בקרניה זורחת
ועתה ביד נקטפתי.
זה קוטף, זה חומס,זה טורף, זה רומס.

מאז לא מצאתי מנוח,
גלמודה שוכבת, ממטר נרקבת,
נרקבת עד אין בי כוח".

 

בעוד השושנה מר תְיַלֵּלָה
על אבדן תפארת פרחיה,
והנה מלאך ה, נִצַב במסילה,
ממרום שולח אליה.
 "
מי את, עניה, מי את, אומללה?
איפה היית עד כה?
מתי נקטפת?  יד מי בך חלה?
ועתה מה לך פה?
ותען השושנה בקול מר כלענה:
 "
אוי לי כי ירדתי שאולה!
מציון אני, יהודה שמי,
ועתה הנני בגולה!"

"לפני שנות אלפַּיִם הייתי ברוכה,
במלכים הייתי הגברת;
בידי אז היה שרביט המלוכה,
על ראשי - כתר תפארת;
מלכים משחתי מגזע יהודה,

מאהרון  -  כהני אל,
ועתה נשארתי שכולה, גלמודה,
ואין לי מודע וגואל!

לספרד נגליתי, לדתם נקראתי,
כקנאת הדת אכלונו;
הִרִבו חללי, זקני ועוללי,
עד כי כַּלָה גרשוני.

 

כשושנה בְּצִיָה נדמֵית, בת-יהודה,
ברפש נרמסים פרחיך;
בזויה את, שבויה, טרופה, גלמודה,
אין מי ירחם עליך.
אבדת עמך, אבדת עוזך,
אבדת אף נצח וחיל;
אך אמונתך היא תקוותך
באורך אישון הליל.
זעקי לאלוהיך עד ירחם עליך,
חכי עד יקבצך ציונה
ויחדש ימַיִך  כימי עלומַיִך,
ולירושלים תשובי ברִנָה