הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
חדש באתר !
פרויקט תיעוד פני העיר 2017-2016
הפרויקט הוא מיזם תיעודי של הארכיון לתולדות רחובות, ומטרתו לתעד את המבנים הקיימים ברחבי העיר רחובות .
מרחב התיעוד שנבחר הוא של היישוב, בגבולות שהתעצבו עד לשנת 1950, השנה בה הפכה רחובות לעיר.
הבתים מתועדים הן בצילום והן על גבי מפה.
כל בית מצולם ממספר כיוונים וכן בתקריב לפרטים במבנה.
את הבתים מצלם ד"ר יואל פיקסלר, ממתנדבי הארכיון, והתצלומים עולים לאתר הארכיון לפי הכתובת המדויקת.
הפרויקט הוא מיזם מתמשך - התמונות ופרטים על הבתים ימשיכו לעלות באתר ובמפה לאורך כל שנת 2017 .

ניסן קנטרוביץ'
 
נולד ברוסיה הלבנה קלצק ב – 1855,לאביו - דוד (מצאצי הגר"א מוילנה. ממשפחת פרופ' בוריס שץ), ולאמו רחל לאה. כאן חי ועבד כאיכר. עלה ארצה ב – 1883. היה חבר בתנועת "חובבי ציון", נשא לאישה את סימקה, שהיתה הכוח המניע העיקרי לעלייתם לארץ ישראל. 
 
סייר בארץ ובעבר הירדן מטעם הברון רוטשילד  וגאל שטחי קרקע רבים בסביבות עזה. בשלב מאוחר יותר, פתח במערכה נגד פקידי הברון, בלויית חברו יהושע ברזילי, ועורר את האיכרים למרוד בפקידי הברון.

בתחילה התגורר עם משפחתו ביפו, הצליח להשיג עבודה בנמל, כיהודי יחיד בין הערבים, תוך שהוא לומד במהלך הזמן את השפה הערבית. מאוחר יותר מצא עבודה בעזה, והגיע לביתו כל שבועיים.
בשלב הבא עברו ניסן ומשפחתו לאזור ראשון לציון, וניסן עבד בפרדס. עבודה זו נמצאה אודות לעזרתו של ראובן לרר, מייסדה של נס ציונה. המעבר התאפשר מאחר שחסרו מתפללים למניין לעולים האשכנזים החדשים שנאחזו אז בוואדי חנין (נס ציונה של היום),  והרב נפתלי הרץ, נתן לניסן מכתב המלצה, המעיד עליו כעל בן כפר המוכשר לעבודות חקלאיות, והפנה אותו לראובן לרר. לרר אמנם לא היה יכול לספק לו דירה ועבודה, אך הוא המליץ עליו לפרדסן ערבי, שסיפק לו עבודה וקורת גג בין ראשון לוואדי חנין (נס ציונה).
 
כאשר חיו בראשון לציון, נולד בנו נחמיה, שהיה הילד הראשון במושבה זו. לאחר שעבר למושבה רחובות נולד לו בן נוסף, שהיה הילד הראשון שנולד במושבה, וזכה על כך לשם רחביה.
 
ניסן השתתף באסיפה הראשונה של המושבה.
 
ניסן היה זה שהביא את עגלת האבנים הראשונה לרחובות, והיה מהראשונים שבנו בה את ביתם. ב- 1890 בנה במו ידיו את הבית השני (לקריאת זכרונותיו על בניית הבית - חלק א', חלק ב') ברחובות על גבעת דונדיקוב הנקראת גבעת האהבה. כאשר הערבים היו בסביבתו, המשיך בבנייה ללא פחד עד אשר הצליח להקים את התקרה לבית, וכך זכה ל"חזקה" - שזוהי הזכות החוקית בעיני התורכים לבעלות על הבית ולזכות להתגורר בו. ניסן קנטרוביץ' עלה על הגבעה עם עוד שני אנשים, אך אלה בשמעם את צעקות מחאתם של הערבים, ברחו והותירו אותו לבדו בליל גשם, רעמים וברקים. הוא נשאר על הגבעה. לפנות בוקר כבר היה הבניין והגג מוכנים לחזקה.
 
 
ב- 1890 בנה גם באר בלתי חוקית (הבאר הראשונה), וכשהתורכים ניסו להפריע לבנייה, הם גורשו ע"י משפחת קנטרוביץ' ונשות המושבה במקלות ובאבנים. הבאר שירתה את מתיישבי הסביבה.


במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) מונה ע"י ועד המושבה לתפקיד מוכתר המושבה רחובות. כדובר ערבית רהוטה היטיב למלא את כהונתו ופישר בתבונה במריבת שבטים בדואים.
אך כל חוכמתו ותבונתו של קנטרוביץ' לא עמדה לו בפני ג'מאל פחה המושל הצבאי התורכי, אשר חשש כי הוא מתערב יותר מידי במריבותיהם של הבדואים, והוציא את דיבתו כי הוא מסתיר "פארארים" (משתמטים) בביתו. יום אחד נקרא קנטרוביץ' מרחובות לירושלים, והודיעו לו שהוא אסור מטעם ג'מאל פחה - ומשם נשלח תחת משמר של הצבא לחאן באשא בדמשק, יחד עם ברוך וינר ואברהם שפירא.  גם במאסרו לא עזבה אותו עליצות רוחו, והוא היה מחבר גם שם שירים עליזים, שנתחבבו על האסירים כולם, ובכללם אסירי ניל"י.
 
ניסן עבד גם  כמנהל עבודה ומדריך חקלאי בחברת "אגודת נטעים" בחדרה ובסג'רה. הוא אף נסע לעבר הירדן, כדי לחקור את הצמחייה והאפשרויות החקלאיות להתיישבות יהודית שם. טיפל בענפי חקלאות שונים.
הוזמן לוועדת הנהלת "חובבי ציון" באודסה לשם התייעצות בשאלת התיישבות חקלאית בא"י.

ניסן היה בעל משק חקלאי, שכלל: גפנים, שקדים, משק חי, גידולי שדה, הפקת יין וקוניאק

נפטר ב- י"ח אדר תש"א (17.03.1941).

ועוד על סיפורו של ניסן קנטרוביץ' אפשר לקרוא  כאן
 
מקורות:

מתוך: תדהר, אנציקלופדיה היישוב ובוניו, וראיון שנערך עם גאולה ארנון ע"י נילי לוין (מנהלת הארכיון) ב-20.3.2001 + מילוי שאלון ע"י יהודית עבו-עברון