הארכיון לתולדות רחובות
hublot replica uk | audemars piguet replica sale | hublot replica uk | replica watches sale
ז' אדר - "אחוזת דוראן" עוברת לידיו של יהושע חנקין

בהמלצתו של אהרון אייזנברג, החליט יהושע חנקין לרכוש בכל זאת את הקרקע ושילם עבורה דמי קדימה, שלווה מסוחר מביירות בשם מנדלסון.

ב-ז' באדר תר"ן (27 בפברואר 1890) נחתם החוזה בין חנקין לבין בעל האדמה, לרכישת אדמת דוראן בשטח של כ-10,000 דונם. ממערב לדרך העוברת בדוראן, על הגבעה, הייתה "בייקה" בה ישב שומר מטעמו של אנטון רוק. שלושה ימים לאחר רכישת האדמה, בלילה, עלו יהושע חנקין, אחיו ואהרון אייזנברג אל הגבעה ומסרו לשומר מכתב המודיע כי האחוזה עברה לידי חנקין.

הייתה זו פעולת הקנייה הראשונה של יהושע חנקין – גואל האדמות, שהמשיך אח"כ בדרך זו ורכש אדמות גם במקומות אחרים בארץ.

שלושה חודשים לאחר סיכום תנאי המכירה ותשלום המקדמה, היה צריך חנקין להחזיר את ההלוואה שקיבל ממנדלסון. חנקין ואייזנברג ניסו לגייס כספים ברוסיה ואפילו אצל בלוך, פקידו של הברון, אולם ללא הצלחה. מועד סילוק ההלוואה הלך והתקרב וחנקין, שמשכן את חנותו של אביו כנגד ההלוואה, חשש מפשיטת רגל. גרמנים בעלי מוסד "שנלר" בירושלים, הציעו לרכוש ממנו את האדמות, אולם אולגה, אשתו של חנקין, איימה  כי תשים קץ לחייה אם העסקה תבוטל.

הראשונים שהתגייסו להצלת המצב היו אברהם יהושע דונדיקוב ואשתו גוסי, משפחה עמידה מיפו, שקנתה 1,000 דונם מאדמת דוראן, שילמה תרומתם 10,000 פרנק ואפשרה את החזרת ההלוואה במועדה. הייתה זו קניית הקרקע הגדולה ביותר שנעשתה עד אז ע"י אדם יחיד. בעקבות דונדיקוב מהרו יהודים נוספים לרכוש מחנקין חלקות בדוראן, ביניהם: יחזקאל סוכבולסקי, יעקב קרלינסקי, צבי קהאן, שלמה גולדין, אבולפיה, ואהרון אייזנברג.

  

עדויות וקטעי ספרות:

 

       עיתון "המליץ", שיצא לאור במזרח אירופה, פרסם את דבר רכישתה של נחלה חדשה בתל דוראן: "נחלת דוראן, בת עשרת אלפים דונם בין ואדי אלחנין, עקרון וגדרה, קמה לאחוזת עולם לאחינו ה' יהושע חנקין, על מנת למכרה לאחדים. הנחלה הזאת, אשר מעלות רבות לה, עתידה להיות מושבה גדולה ונכבדה, ואין ספק כי ירבו בארצנו רבים הקופצים לנחול בה חלקם". (אדר 1890).

       עיתון "המליץ" תיאר את קשייו של גואל האדמה: "...ההוצאות הכשילו כוחו והביאו אותו במצב קשה מאוד כי הכסף אזל מכליו ופעם אחת כשהיה עליו לשלם בקשיש, וכסף לא היה לו, בא ה' חנקין במבוכה רבה. קרוביו ומיודעיו הסיתו אותו למכור את אדמתו לנוצרי גרמני אשר חפץ לשלם 30,000 פרנק יותר מהמחיר שקצב לקוניו היהודים, אך הוא באחד כי חלילה לו לתת את נחלתו בידי זרים".